להצטלם- חלי ראובן

 

להצטלם.  הוהו!  זה עמוק מאד!

נקודת הפתיחה שלי ביחסים עם המצלמה היתה של רודף -נרדף

היא מנסה לתפוס אותי

ואני מנסה להימלט ממנה

היא נעמדת מעלי, מלפניי, מצדדיי

מתקרבת אלי ופולשת לקוי המיתאר

שהגדרתי לעצמי מול העולם

רואה עלי דברים שאני לא מכירה

היא, הפצפונת הזו, עם העין המתקרבת והמתרחקת, הנעצרת והמרחפת מעלי,

תוך שניות, יודעת עלי הכל

ואני בעצמי עוד לא התוודעתי לחצי ממי שמתקיימת בתוכי,

ומה אם תחשוף פתאום דברים שהסתרתי?

אפילו מעצמי?

ומה אם תראה לי לכמה רגעים עוד פרצופים שלי?

עוד צורות של עצמי?

עוד מבעים שלא ידעתי שיש בי? 

שלא ידעתי שיש מי שרואה אותם?

להצטלם! לחשוף! להשיל! להסתכל בעיניים

לראות את הדקויות שבי

להתקרב לגבולות ששמתי

להפתיע אותי, ללכת לאזורים שאני לא כל כך אוהבת ללכת... 

להכניס אורחים לאזורים שאני לא נוהגת להכניס,

ואיך, בעצם, יתכן שאני לא אוהבת???

שהרי כל האזורים האלו הם ממני, בתוכי, איתי

יומיום שעה שעה - הם ואני חולקים חיים

הם נישאים עלי לכל מקום

הם משתנים בי כרצונם

וחורטים בי כרצונם

מאירים ומתקמטים ללא שליטתי